פעולה
מַתְרִיעִין
זעקת חירום בשופר בעת צרה
ההתרעה היא זעקת החירום של הציבור אל השמים בשעת פורענות, בתקיעות שופר ובתפילות "מי שענה" המיוחדות. בצרות דחופות (צמחים שמתקלקלים, הפסקה ארוכה בגשמים, שדפון, ארבה, חיה רעה, חרב, מצור או ספינה המיטרפת בים) מדלג הציבור על סדר התעניות ההדרגתי והאיטי, ומתריע מיד. המקום שנפגע מתענה ומתריע, והעיירות שסביבו בדרך כלל מתענות בלבד; ואילו רבי עקיבא סובר שהן מתריעות ולא מתענות. זו התגובה החוזרת לאורך כל הפרק השלישי של מסכת תענית.
היכן זה מופיע
8 משניות
- תַּעֲנִית א:ונמשכה הבצורת: התעניות החמורותכאן מזכירה המסכת לראשונה את ההתרעה — זעקת השופר שתשוב ותחזור כתגובה המרכזית לאורך כל הפרק השלישי. כאן היא מסמנת את השלב הכבד ביותר בתעניות הבצורת.
- תַּעֲנִית ג:אמתי מתריעים מידעל צמחים ששנו אין הציבור ממתין לסדר התעניות ההדרגתי, אלא מדלג היישר אל התגובה החריפה ביותר — ההתרעה, זעקת החירום החוזרת לאורך הפרק כולו.
- תַּעֲנִית ג:בכשהגשם יורד שלא כראויאף כשהשדות מקבלים את מימיהם, מחסור במי שתייה אגורים דחוף דיו כדי לדלג על סדר התעניות ההדרגתי ולהתריע מיד — תגובת החירום החוזרת בפרק זה.
- תַּעֲנִית ג:גבצורת המכוונת לעיר אחתהעיר שנפגעה מתענה וגם מתריעה, ואילו שכנותיה מתענות בלבד — כאן מבחינה המשנה לראשונה בין מי שזועק על צרתו ובין מי שרק מצטרף לתענית.
- תַּעֲנִית ג:דעיר שיש בה דבר או מפולתדבר ומפולת מפעילים את אותה תגובה כמו העיר שנמנעו ממנה גשמים במשנה הקודמת: העיר הנפגעת מתריעה, ושכנותיה מתענות בלבד. ההתרעה היא התגובה החוזרת לאורך הפרק כולו.
- תַּעֲנִית ג:השידפון, ארבה, חיה רעה וחרבכאן מתרחבת ההתרעה מעבר לעיר הנפגעת אל "כל מקום" — אף עיירות רחוקות מתריעות — משום שאלו מכות ההולכות ממקום למקום, והזעקה נועדה למנוע מהן להגיע.
- תַּעֲנִית ג:זהתרעה אף בשבתכאן מגיעה ההתרעה למרחק הגדול ביותר שלה — אף בשבת — בסכנות מיידיות כל כך, שדחייה של יום אחד עלולה לעלות בחיי אדם; זהו גבולה העליון של תגובת החירום שבפרק.
- תַּעֲנִית ג:חחוני המעגל וריבוי הגשמיםזהו הכלל הרחב האוסף את הפרק כולו: ההתרעה נענית לכל צרת ציבור — למעט יוצא אחד מן הכלל, ריבוי גשמים, שהוא ברכה שאין מתפללים על סילוקה.