דמות

מַמְזֵר

יחיד מן הממזרים

אדם יחיד שנולד מאיסור כרת. מעמדו ההלכתי כמעמד כלל הממזרים — אסור לבוא בקהל, ומותר לשאת רק פסולים כמותו, וכן גרים ומשוחררים (קידושין ד, א). ודבר חשוב: הממזר יהודי גמור לכל דבר אחר — הוא נמנה למניין, חייב בכל מצוות העשה, וכשר לדון בבית דין בדיני ממונות (סנהדרין ד, ב), אבל לא בדיני נפשות. הפסול נוגע רק לנישואין ולהעברת הייחוס.

היכן זה מופיע

17 משניות

  1. יְבָמוֹת ב:דפירוט הדרגות הנמוכות — שניות, כהונה וייחוסמקרי פסולי הייחוס שכאן נוגעים במעמד הממזר והממזרת, ופסולי הנישואין שלהם נפרשים באריכות בפרקים הרביעי, השביעי והשמיני.
  2. יְבָמוֹת ד:יברבי עקיבא וחכמים בחייבי לאוויןרבי עקיבא סובר שוולדם של שלושת הזיווגים האלה, שאין בהם אלא לא תעשה, ממזר; וחכמים חולקים — זו מחלוקת יסוד במה שמוליד ממזרות.
  3. יְבָמוֹת ד:יגהגדרת הממזרות — שלוש דעותהמשנה הזאת מגדירה את הממזר עצמו בשלושה קולות של תנאים — קטגוריית פסול הייחוס המרכזית, שפרקים ז–ח חוזרים אליה.
  4. יְבָמוֹת ז:הפוסל ומאכיל — כוח הבן, העבד והממזרהממזר פוסל ומאכיל כאחד, והמשנה מדגימה זאת בשלושה דורות — מפגש בין מחלקת פסולי הייחוס ובין הזכאות לתרומה.
  5. יְבָמוֹת ח:געמוני, מואבי, מצרי ואדומי — וההבדל שבין הזכרים לנקבותממזרים ונתינים נושאים איסור נישואין לעולם, בזכרים ובנקבות כאחד — מחלקת פסולי הייחוס, המוצבת כאן לצד האומות שנאסרו אף לאחר גיורן.
  6. יְבָמוֹת י:איבמות י, א — המשנה של שני הבעליםולד שנולד לאישה זו מן הבעל השני, בשעה שעדיין הייתה אשת איש, הוא ממזר גמור מן התורה. זו מן החמורות שבתוצאות של הסתמכות על עדות מוטעית במיתת הבעל.
  7. יְבָמוֹת י:גיבמות י, ג — "חילוף היו הדברים"הפסק המפוצל מלמד שממזרות הולכת אחר המציאות ולא אחר ההיתר שניתן לה: ולד שנתעברה בו בעוד הבעל הראשון חי הוא ממזר, וולד שנולד לאחר מיתתו באמת — כשר.
  8. יְבָמוֹת י:דיבמות י, ד — שכיבתה אוסרתה, ואין שכיבת אחותה אוסרתהכל זמן שאשתו הייתה חיה באמת, אחותה הייתה עליו ערווה מן התורה, ולפיכך אותו ולד ממזר. משמתה האישה באמת, הותר הקשר, וולדות שנולדו מכאן ואילך כשרים.
  9. כְּתֻבּוֹת א:חראוה מתייחדת עם אדם, והיא אומרת שכשר הוארבי יהושע מעמיד את החשש הגרוע ונוקב דווקא בממזר ובנתין, מפני שהבעילה באחד מהם פוסלת את האישה מלהינשא לכהן לעולם — ונמצאת טענת הייחוס שלה טענה כבדת משקל.
  10. כְּתֻבּוֹת א:טהמעוברת הטוענת שהוולד מיוחסחשש הגרוע שבאפשרויות נוקב שוב בממזר ובנתין, אלא שעתה הוא נוגע לייחוסו של הוולד עצמו.
  11. כְּתֻבּוֹת ג:אהנערות שיש להן קנסהממזרת אסורה לבוא בקהל, ואף על פי כן בתולה ונערה היא ככל נערה — ולפיכך הבא עליה בכפייה חייב בקנס.
  12. כְּתֻבּוֹת יא:והממאנת, השנייה והאילונית — אין להן כתובההממזרת — אישה שנולדה מאיסור — והממזר שכנגדה מסמנים את איסורי הנישואין שמן התורה. ועיקר דברי המשנה שנישואין אלה, אף שהם אסורים, חלים ותופסים, ולפיכך האישה גובה כתובה.
  13. גִּטִּין ח:הטעויות בתאריך ובמקום, ועונשןמכיוון שהגירושין הראשונים היו פסולים, עדיין הייתה אשת איש לבעלה הראשון — ולפיכך ולד מן השני נולד מזיווג אסור.
  14. גִּטִּין ט:בהוצאת מי שאינה יכולה להינשא לובת ישראל הנישאת לממזר, או ממזרת הנישאת לישראל — אסורים, ואף על פי כן הקידושין תופסים. ומכיוון שיכולה הייתה להינשא לו, הוצאתו מן הכלל היא הגבלה ממשית הפוסלת את הגט.
  15. קִדּוּשִׁין ב:געוד קידושי טעות — ו"בלבי היה" אינו כלוםממזר אסור לבוא בקהל מן התורה, שהוא הנולד מאיסור ערווה. אף בין שני פסולים, חילוף נתין בממזר או ממזר בנתין מבטל את הקידושין: שמא רצתה דווקא במי שאמר לה.
  16. קִדּוּשִׁין ג:יבייחוס הוולד: אחרי מי הוא הולךהכלל השלישי הוא שמוליד את הממזר: כשאין הקידושין יכולים לתפוס עם האיש הזה, מפני שהזיווג הוא מחייבי כריתות, אבל היו תופסים עם אחרים — הוולד נאסר לבוא בקהל. זהו פגם הייחוס המרכזי שהפרק כולו חוזר אליו.
  17. הוֹרָיוֹת ג:חממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץההיפוך המפורסם החותם את המסכת: ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ — לימוד התורה גובר אפילו על הייחוס הגבוה ביותר.