חפץ
מַעְיָן
מים הנובעים מן הקרקע
מעיין הוא מקור מים טבעי — מים הנובעים מן הקרקע. מעמדו בדיני הטהרה מיוחד: הוא מטהר בכל שיעור, אפילו מועט ביותר, ומימיו הזורמים (זוחלין) עומדים בדרישות החמורות ביותר שבתורה, ובכללן טבילת זבים, הזאת מצורעים וקידוש מי חטאת של הפרה האדומה. שלא כמקווה, הטעון ארבעים סאה שנקוו במקום אחד, מעיין כשר אפילו בקילוח דק.
היכן זה מופיע
3 משניות
- מִקְוָאוֹת ה:אמעיין שעבר דרך השוקתמעיין — מים הנובעים מן הקרקע — מטהר בדרך כלל אף כשמימיו זורמים, ובכל שיעור; והמשנה בודקת מה קורה כשמימיו מוסטים דרך שוקת שהיא כלי, והוא מאבד את היתרון הזה.
- מִקְוָאוֹת ה:גזורם או עומד: מה משנים המים השאוביםלמרות ההגבלה שכמקווה, המעיין שומר על יתרון אחד של מעיין: כל כמות מספיקה, שהרי מקורו עדיין מעיין טבעי.
- מִקְוָאוֹת ו:וגיסטרא במקווה, ומעיין בתוך תנורמעיין מטהר בכל שהוא — ולכן אף מעט מי מעיין בתוך התנור כשרים לגוף. אבל התנור הוא כלי חרס טמא, והידיים המורמות מן האוויר שבחללו מקבלות את טומאתו.