פעולה

מַאֲמָר

קידושי היבמה מדרבנן

קידושין מדרבנן שעושה היבם ביבמתו, בנתינת כסף או שטר לה בלשון קידושין, לפני שהוא גומר את הייבום. חכמים תיקנו אותו כפתיחה הראויה והמכובדת של הייבום — תחילה קידושין, ואחר כך ביאה, כבנישואין רגילים. המאמר לבדו אינו גומר את קניין הייבום: הוא יוצר שכבה של קידושין שגט יכול לבטלה, ואילו זיקת הייבום עצמה עדיין טעונה ביאה או חליצה.

היכן זה מופיע

6 משניות

  1. יְבָמוֹת ב:אכיצד פוטרת אשת אח שלא היה בעולמוכאן נכנס לראשונה המאמר — קידושי היבמה מדברי חכמים: כשעשה בה היבם מאמר בלבד ומת, נשאר הקשר חלקי, ולפיכך צרתה חולצת ואינה מתייבמת.
  2. יְבָמוֹת ג:האוי לו על אשתו ועל אשת אחיוהמאמר שעשה האח הפנוי באחת האחיות, ואחריו מיתת האח השני, יוצרים את הסבך שעליו נאמר אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו — ואת המחלוקת מה כוחו של המאמר.
  3. יְבָמוֹת ג:טיבמה אחת ושתי זיקות — חליצה בלבדמאמר שעשה האח השני מותיר על האלמנה את זיקתם של שני יבמין, וזיקה כפולה כזאת מיעט אותה הכתוב מן הייבום — ולא נותרה אלא החליצה.
  4. יְבָמוֹת ה:ארבן גמליאל — אין גט אחר גטרבן גמליאל וחכמים נחלקו אם מאמר שני — או גט שני — לאחר הראשון מועיל כלום. הפרק כולו ממפה בשיטתיות כיצד מצטרפים זה לזה מאמר, גט, בעילה וחליצה.
  5. יְבָמוֹת ה:במאמר ואחריו גט, חליצה או בעילהמאמר שבא אחריו גט מותיר את היבמה צריכה חליצה, שכן הגט מבטל רק את הקידושין שיצר המאמר, ולא את זיקת הייבום שמתחתם.
  6. יְבָמוֹת י:ויבמות י, ו — בן תשע שנים ויום אחדמאמר הוא קידושי הייבום שעושה היבם ביבמתו — הכרזה בפיו ונתינת כסף או שטר — מעשה מדברי חכמים, החלש מביאת ייבום גמורה. הוא עובר כחוט השני בדיני בן תשע שכאן, שאת ביאתו השוו חכמים למאמרו של גדול.