חפץ

לֶחִי

עמוד בצד פתח המבוי

לחי הוא עמוד הנעמד אנכית בצד פתח המבוי, כדי להתיר בו את הטלטול בשבת. גובהו צריך להיות עשרה טפחים לפחות, אבל רוחבו ועוביו יכולים להיות כל שהם. בהלכה הלחי משמש מחיצה סמלית — הוא נחשב כותל הסוגר את הצד הפתוח — ולכן כוחו גדול מכוחה של הקורה, שאינה אלא היכר גלוי.

היכן זה מופיע

3 משניות

  1. עֵרוּבִין א:במה מכשיר את המבויכאן מופיע הלחי לראשונה בשמו. לדעת בית הלל די בו לבדו כדי להתיר את הטלטול בכל המבוי — והוא נחשב מחיצה ממש, ולא סימן בלבד.
  2. עֵרוּבִין א:וגובה עשרה טפחים, ורוחב כל שהואלאחר שנמדדה הקורה, בא תורו של הלחי: הגובה הוא הכול והעובי אינו כלום — מקל דק ככל שיהיה מתיר את המבוי כולו.
  3. עֵרוּבִין ט:גמותרין היום, אסורין למחר?כמו הקורה, אף נטילת הלחי באמצע השבת מפקיעה מן המבוי את תיקונו — והשאלה היא רק מאיזו שעה מתחיל האיסור.