עיקרון
לָבוּד
רווח קטן נחשב סתום
כלל הלכתי שנמסר במסורת, שרווח של פחות משלושה טפחים נחשב סתום: שני צדדיו נחשבים מחוברים. בזכותו מחיצה שאינה מגיעה עד הקרקע, או קרש צר הסמוך לכותל קיים, נחשבים רצופים. משהגיע הרווח לשלושה טפחים שלמים, אין עוד לבוד, והפתח נחשב פתח של ממש.
היכן זה מופיע
4 משניות
- עֵרוּבִין א:טשלושה חבלים ודין לבודכל מחיצת החבלים עומדת על דין לבוד: כל רווח שהוא פחות משלושה טפחים נחשב סתום, ולפיכך שלושה חבלים דקים מצטרפים לכותל אחד.
- עֵרוּבִין י:חתחת האילן, וסגירת הפרצהקצות ענפים התלויים בתוך שלושה טפחים מן הקרקע נחשבים כמחוברים אליה — זהו דין לבוד — ונמצא שהנוף המשתפל נעשה מחיצה, והחלל שתחתיו רשות היחיד.
- סֻכָּה א:וסיכוך בנסריםמחלוקת הנסרים תלויה בשיעור לבוד: נסר שרוחבו פחות משלושה טפחים דינו כקנה, והשאלה היא בנסרים רחבים ממנו.
- סֻכָּה א:טדפנות תלויות ורווחיםשלושה טפחים הם נקודת השבירה של לבוד: רווח קטן מזה נחשב סתום, אבל בשלושה טפחים הפתח ממשי — רחב דיו שיעבור בו גדי — והמחיצה בטלה.