חפץ
קוֹרָה
קורה על פתח המבוי
קורה היא קורת עץ המונחת לרוחב בראש פתח המבוי, כדי להתיר את הטלטול במבוי בשבת. אסור שתהיה גבוהה מעשרים אמה או נמוכה מעשרה טפחים, וצריך שתהיה רחבה דיה (טפח) וחזקה דיה כדי לקבל אריח, חצי לבנה קטנה. בגמרא נחלקו אם היא פועלת כהיכר — סימן גלוי המזכיר לבני המבוי שלא להוציא לרשות הרבים — או כמחיצה של ממש.
היכן זה מופיע
4 משניות
- עֵרוּבִין א:אקורה למעלה מעשרים אמההמילה שהמשנה אינה אומרת במפורש: מה שצריך להנמיך הוא הקורה שעל פתח המבוי — המכשיר הפשוט ביותר להתיר בו את הטלטול.
- עֵרוּבִין א:במה מכשיר את המבויהקורה היא התיקון המתחרה בלחי. המשניות הבאות ימדדו אותה עד לטפח, מפני שכאן היא הקובעת אם המבוי כשר לטלטול או פסול.
- עֵרוּבִין א:גהקורה והאריחהמשנה הקודמת עשתה את הקורה לאחד משני התיקונים המתירים מבוי; כאן המשנה מודדת אותה, ולבנה של בנאים משמשת לה קנה מידה.
- עֵרוּבִין ט:גמותרין היום, אסורין למחר?הקורה חוזרת אלינו מן הפרק הראשון — אלא שכאן אין מדובר בהנחתה כי אם בנטילתה, ועמה ניטל היתר הטלטול במבוי.