מונח
קְנָס
תשלום קצוב שקבעה התורה
עונש ממון קצוב שקבעה התורה, שאינו פיצוי על הפסד ממשי. מפני שסכומו קבוע ואינו תלוי בנזק האמיתי — כגון חמישים השקלים של האונס והמפתה, שלושים השקלים של שור שהמית עבד, ותשלומי ארבעה וחמישה של הטובח או המוכר בהמה גנובה — הקנס נגבה רק על פי עדים, ולעולם לא על פי הודאת הנתבע עצמו. כלל זה מעצב את המשניות החותמות של הפרק: שבועת הפיקדון של שקר מחייבת רק כשהיא כופרת בממון רגיל שהוא חייב בו, ולא כשהיא כופרת בקנס.
היכן זה מופיע
משנה אחת