שיעור

קַרְפֵּף

מתחם מגודר; רצועה של שבעים אמה ושני שלישים

קרפף הוא שטח פתוח ומגודר מחוץ לעיר, שבמקורו היה חצר לאחסון עצים וסחורה. מן הקרפף התקני — בית סאתיים, שדה של חמשת אלפים אמה מרובעת שזורעים בו סאתיים — למדו חכמים מידת אורך: שבעים אמה ושני שלישים, צלעו של הריבוע הזה. בדיני תחומין משמשת הרצועה הזאת כאזור חיץ: חכמים נותנים אותה בין שתי עיירות סמוכות, כדי שחגורותיהן ייפגשו ויצרפו אותן לעיר אחת לעניין תחום שבת, ואילו רבי מאיר נותן אותה לכל עיר קודם שמונים את אלפיים האמות שלה.

היכן זה מופיע

4 משניות

  1. עֵרוּבִין ב:גבית סאתיים והקרפףהקרפף — מתחם אחסון מגודר וגדול שמחוץ לעיר, מוקף מחיצות אך אין דרים בו — נעשה המקרה הטיפוסי להמשך הפרק: מקום שמחיצותיו אמיתיות אך ייעודו אינו דירה.
  2. עֵרוּבִין ב:ההגינה של שבעים אמהכאן עובר הקרפף למרכז הבמה: השאלה אינה עוד הבאר שברשות הרבים, אלא עד כמה גדול יהיה מתחם מגודר שאין דרים בו, בטרם ייאסר הטלטול בתוכו.
  3. עֵרוּבִין ה:בקרפף לעיר"קרפף" כאן אינו חצר סגורה לאחסון אלא מידת אורך: רצועה של שבעים אמה ושני שלישים שכל עיר מקבלת, לדעת רבי מאיר, לפני שמודדים את תחומה.
  4. עֵרוּבִין ט:אכל גגות העיר — רשות אחתקולתו של רבי שמעון מגיעה אפילו לקרפפים, מגרשים מגודרים שכמו הגגות אין משתמשים בהם תדיר.