שיעור
עִשָּׂרוֹן
עשירית האיפה סולת
מידת היבש היסודית שבמקדש — עשירית האיפה סולת, אבן הבניין של כל מנחה. מנחות גדולות יותר נמנות בכפולות שלו: מנחת הנסכים של פר שלושה עשרונים, של איל שניים ושל כבש אחד. מאחר שבמקדש לא היה כלי יבש גדול מעישרון אחד, כל כמות גדולה יותר נמדדה עישרון אחר עישרון.
היכן זה מופיע
7 משניות
- מְנָחוֹת ט:אהעישרון וחצי העישרוןהעישרון — עשירית האיפה סולת — הוא אבן הבניין של כל מנחה. הפרק פותח בו, מפני שכל כמויות הסולת נמנות בעשרונים.
- מְנָחוֹת יב:ב"הרי עלי" או "זו"עישרון הוא עשירית האיפה, מידת הסולת הקבועה של מנחה. הנדר כאן קובע גם כמות (שני עשרונים) וגם צורה (כלי אחד או שניים).
- מְנָחוֹת יב:גהנדר מתוקן לצורתו הכשרההעישרון — עשירית האיפה — הוא הרצפה של מנחה. לנדר של חצי עישרון אין מושא כשר, ולכן משלימים אותו לעישרון שלם.
- מְנָחוֹת יב:דשישים עשרונים, ולא אחד יותרהמשנה כולה מודדת את המנחה בעשרונים — עשיריות האיפה. שישים עשרונים הם התקרה לכלי אחד, ולדעת רבי שמעון היא נקבעת לפי כמות הסולת שאפשר לבלול יחד בכלי אחד.
- מְנָחוֹת יב:היין, שמן ונדבה בשותפותמנחה של עישרון אחד אינה יכולה להיות בבעלות משותפת, שהתורה קוראת למביאה "נפש", נפש אחת. בעולה ובשלמים אין הגבלה כזו, ואפשר להביאם בשותפות.
- מְנָחוֹת יג:אכמה סולת נדרת?העישרון — עשירית האיפה סולת — הוא אבן הבניין של כל מנחה, ולכן נדר הנמדד בעשרונים אינו אלא נדר הסופר יחידות אלה.
- מְנָחוֹת יג:במנחה אחת או חמש?רבי מונה כל סכום אפשרי של עשרונים כמנחה נפרדת, כדי שאחת מהן תתאים לנדר בדיוק, ואינו מצרף אותם למנחה גדולה אחת.