עיקרון
גִּלּוּי
משקה שנשאר מגולה — חשש ארס נחש
האיסור לשתות מים, יין או חלב שנשארו מגולים, מחשש שמא שתה מהם נחש והשאיר בהם את ארסו. שלושת המשקים האלה נבחרו מפני שהנחש נמשך אליהם; כל שאר המשקים מותרים אף כשהם מגולים. הסכנה ממשית כל כך, שיין של תרומה שנתגלה נשפך ואינו נשתה, ושפיכתו אינה נחשבת הפסד תרומה, שהרי ממילא הוא אסור. הפרק השמיני של תרומות פונה אל הגילוי כחלק מסקירה רחבה של סכנת נפשות — כמה מים מדללים את הארס, אם מסננת של בד נחשבת כיסוי, וכיצד נשיכת נחש אוסרת גם פירות וגם את בשרה של בהמה שננשכה — ואל הערך שביסוד הדברים, פיקוח נפש, הגובר על ההפסד.
היכן זה מופיע
2 משניות
- תְּרוּמוֹת ח:דגילוי — מים, יין וחלב שנתגלוכאן מסיטה המשנה את המבט מטהרה אל סכנה ממשית: משקה שנשאר מגולה חשוד שמא שתה ממנו נחש והשאיר בו ארס, ולפיכך הוא אסור אף שהוא תרומה קדושה.
- תְּרוּמוֹת ח:זהמשמרת של יין ודין גילוישאלת המשמרת היא מבחן חד לשאלה מה נחשב "מכוסה". מכיוון שהארס עשוי לחלחל דרך הבגד, היין שתחתיו עדיין נידון כמגולה, אף שמונח עליו מחסום.