קטגוריה

דָּמִים

נדר לתת את שוויו של אדם בשוק

נדר של שומה: האומר "דמי עלי" נודר להקדש את מה שהוא (או אדם אחר, בהמה או חפץ שנקב בשמם) היה שווה אילו נישום, להבדיל מן הערך הקצוב שבתורה. מפני שהדמים תלויים בשומה של דבר חי, הכלל "אין דמים למתים" קובע שאם מת הנישום לפני שנקבעה השומה, הנדר בטל והיורשים אינם חייבים כלום — וזה נאמר באדם בלבד, ולא בבהמה או בבניין. הדמים יכולים לחול במקום שהערכין אינם חלים: הנודר דמי אבר אחד — נדרו קיים, ומשלם את ההפרש שהאבר עושה בשוויו, ואילו ערך של אבר אינו כלום.

היכן זה מופיע

5 משניות

  1. עֲרָכִין א:אהכול מעריכים ונערכים — והיוצאים מן הכללכבר בשורה הראשונה מעמידה המשנה זה מול זה את הערך — הסכום הקצוב — ואת הדמים — השווי בשוק: שתי הדרכים המקבילות להקדיש לאוצר המקדש את שוויו של אדם.
  2. עֲרָכִין א:בהנכרי — מחלוקתהדמים תלויים בשווי הכספי בלבד, ולנכרי יש מחיר בשוק ככל אדם; לכן מודים שני התנאים שנדר הדמים חל עליו לשני הכיוונים, אף במקום שהערך שנוי במחלוקת.
  3. עֲרָכִין א:גכשאין לאדם שווי בשוקשני המקרים שבקצה תלויים בשווי בשוק: לאדם העומד למות אין מחיר, ולכן אין נדר הדמים חל עליו — ומכאן המחלוקת אם הערך הקצוב עדיין חל עליו.
  4. עֲרָכִין ג:אארבעה תחומים שבהם הסכום הקצוב בתורה פועל לשני הכיווניםהדמים הם הניגוד המחדד את הכלל: שלא כערך הקבוע, נדר הדמים הולך אחר שוויו האמיתי של האדם בשוק, ועולה ויורד עם המקרה.
  5. עֲרָכִין ה:בדמי ידי עליינדר דמים הוא התחייבות לשוויו של אדם בשוק, ולא לטבלה הקצובה שבתורה — וכאן לשווי שמוסיף איבר אחד, הנמדד בהשוואת שוויו עם האיבר ובלעדיו.