קטגוריה
חֻלִּין
מאכל או בהמה שאין בהם קדושה
יבול רגיל, שאינו קודש, שאין בו שום קדושת כהונה או לוייה. החולין הם היפוכם של התרומה והמעשרות: כל אדם רשאי לאכלם בלא הגבלה. כשנופלת תרומה לתוך חולין, החולין שסביבה יכולים לבטלה אם יש בהם די (מאה כנגד אחד); ואם לאו, החולין עצמם נאסרים כחלק מתערובת של מדומע.
היכן זה מופיע
40 משניות
- תְּרוּמוֹת ד:ההמרבה בתרומהחולין הם פירות רגילים שלא חלה בהם קדושה, היפוכה של התרומה. המחלוקת כאן היא כמה מן הכרי רשאי אדם לקדש כתרומה לפני שנשארים בו חולין מעטים מדי.
- תְּרוּמוֹת ו:אהאוכל תרומה בשוגגהתשלום אינו בא מתרומה נוספת אלא מחולין — פירות רגילים שאינם קודש, שכבר הופרשו מהם תרומה ומעשרות. היחידה מראה כיצד אותם חולין רגילים נהפכים לתרומה עצם היותם תשלום.
- תְּרוּמוֹת ז:אקרן ולא חומשמכיוון שתשלומיו של המזיד אינם נעשים תרומה, הם נשארים חולין רגילים. דווקא המעמד הזה, שאין בו קדושה, הוא שמאפשר לכהן למחול — על דבר שבקדושה אין הכהן יכול למחול.
- תְּרוּמוֹת ז:דמתי הכהן יכול למחולזהו חציו השני של הכלל: כשאין חיוב חומש, אין התשלומין נעשים תרומה והם נשארים חולין. דווקא מעמדם החולין הוא שנותן לכהן את הכוח למחול עליהם.
- תְּרוּמוֹת ז:הלתוך של תרומה נפלההספק הוא אם כל קופה תרומה היא או חולין. הואיל וייתכן מאוד שהקופה שאכל הייתה של חולין, פטור מכל תשלומי תרומה על אכילתה.
- תְּרוּמוֹת ז:ואינה מדמעתןהקופה נופלת לתוך חולין רגילים. הואיל וייתכן שהקופה הנופלת היא עצמה חולין, אין הפירות שסביבה נעשים מדומע האסור לזרים.
- תְּרוּמוֹת ח:דגילוי — מים, יין וחלב שנתגלואף יין של חולין שנתגלה נשפך — והמשנה אומרת שאין צריך לומר זאת. דין הסכנה גובר על ההימנעות הרגילה מהפסד, וקל וחומר במשקה שאינו קדוש.
- תְּרוּמוֹת ט:דגידולי תרומה תרומה, וגידוליהם של השארסייג חכמים מגיע עד הגידולין הראשונים בלבד. חזר וזרע אותם, הדור השני שב להיות חולין, שכן החשש המקורי כבר אינו קיים.
- תְּרוּמוֹת ט:המאה ערוגות של תרומה ואחת של חוליןערוגה אחת של חולין מתירה שדה שלם של ערוגות תרומה, אבל רק כשהזרע כלה: אז התבואה נחשבת צמיחה חדשה ולא התרומה הישנה, וערוגת החולין היחידה מספיקה להתיר את השאר.
- תְּרוּמוֹת י:בתפוח של תרומה בעיסה ושעורים במיםהעיסה היא החולין שתפוח התרומה פועל בהם, והשאלה היא אם חימוץ שבא מכוח תרומה אוסר מאכל חולין.
- תְּרוּמוֹת י:זזיתי חולין שנכבשו עם זיתי תרומהזיתי החולין הללו נאסרים כשהם פצועים ובולעים את טעם התרומה דרך המים המשותפים.
- תְּרוּמוֹת יא:הגרעיני תרומה, עצמות קודשים, סובין וסולתבעיבוד התרומה נוהגים בה כבחולין, ולפיכך השלכת חלקים שאינם ראויים לאכילה כלל אינה נחשבת איבוד של התרומה.
- תְּרוּמוֹת יא:ואינו מלקט גרגר גרגרהמשנה מתירה להכניס תבואת חולין למגורה מיד לאחר הכיבוד הרגיל, בלא לדקדק אחר כמה גרגרי תרומה שנשארו בה.
- תְּרוּמוֹת יא:זאינו מטפח אחר כל טיפהכשם שאין אדם מלקט כל טיפה של שמן חולין שנשפך, כך אינו נדרש לעשות כן בשמן של תרומה.
- תְּרוּמוֹת יא:חשלוש טיפות אחרונות, וכמה מוליכין לכהןמשנתרוקן הכד מן התרומה שבו, אין משגיחים בטיפות האחרונות, ומותר לתת לתוכו חולין בלא לקנחו תחילה.
- מַעֲשֵׂר שֵׁנִי א:אמעשר שני אינו סחורההפרק כולו סובב סביב הקו שבין מעשר שני הקדוש ובין חולין רגילים. מתנת חינם אינה הופכת את המעשר למכר, ולכן קדושתו נשמרת גם כשהוא משותף עם אחרים.
- מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ב:המלקט אחת אחת או חופן ביד מלאההמקרה מערב מעות חולין במעות מעשר שני קדושות, והמשנה צריכה להכריע אילו מן המטבעות שנאספו הם הקדושים — שהרי כסף מעשר שני אינו נצרך אלא למאכל בירושלים.
- מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ב:וכיצד מוציאים את המטבע הקדוש מן התערובתרצונו לפנות את סלע החולין לשימוש רגיל מחוץ לירושלים, וזה אפשרי רק לאחר ששווי הקודש הורם ממנו בדרך נקייה אל מטבע מסוים.
- מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג:גחילול מעות המעשר על פירות חברופירותיו של החבר הם חולין — מאכל רגיל שאין בו קדושה. משעברה אליהם קדושת המעשר הם נעשים מעשר שני, והמעות נעשות כסף חולין שהבעלים מוציא כרצונו.
- מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג:יגמתי הקנקן יוצא לחוליןחולין הוא מעמד רגיל, בלי קדושה. השאלה החוזרת כאן היא אם הקנקן נגרר אחר קדושת היין או נשאר רגיל; במקום שמוכרים חביות פתוחות אין הקנקן טפל ליין, ולכן בירושלים אינו יוצא לחולין עמו, ובגבולין אין המעשר קונה אותו.
- מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד:וכשמחיר המעשר עולה או יורד לאחר הקנייההפדיון חייב להיעשות בכסף חולין — כסף רגיל שאין בו קדושה — כדי שתעבור אליו קדושת המעשר; המקרה מראה כיצד משלבים חולין ומעות מעשר כשהמחיר יורד.
- מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד:טמעות שנמצאו — חוליןהחזקה שמעות שנמצאו הן חולין — רגילות ובלי קדושה — היא המסגרת של הסוגיה כולה: מעות שנמצאו וכלים שנמצאו, במשנה זו ובאלה שאחריה.
- עָרְלָה ב:חשני שאורים, ובכל אחד כדי לחמץהמקרה בנוי על שאור של חולין הפועל תחילה: אף ששאור ההיתר לבדו היה יכול לחמץ את העיסה, שאור אסור שנפל אחריו ויש בו כדי לחמץ אוסר אותה בכל זאת.
- חֻלִּין ב:זמחשבת מי קובעת בשחיטהטיעונו של רבי יוסי תלוי בכך שחולין הם תחום שבו המחשבה אינה פוסלת כלל — ולכן מחשבותיו של הנכרי בעל הבהמה אינן יכולות לפסול את שחיטת הישראל בבשר החולין שלו.
- חֻלִּין ה:אאותו ואת בנו — הכלל וארבעת המקריםשתי הבהמות כאן חולין, בשר רגיל שלא הוקדש, ולכן הדין היחיד שחל כאן הוא איסור אותו ואת בנו, ולא שום דין של מקדש.
- חֻלִּין ו:אכיסוי הדם — היקף המצווההכיסוי נוהג רק בחולין — ו"חולין" כאן אינם דברים של מה בכך, אלא בהמות ומאכלים שלא הוקדשו — כלומר בעלי חיים רגילים הנשחטים לאכילה; בעל חיים שהוקדש — לקרבן או לבדק הבית — יוצא מן הכלל.
- חֻלִּין י:אמתנות כהונה — שלוש המתנות מכל בהמההמתנות באות רק מן החולין — בהמות רגילות שלא הוקדשו. המוקדשים פטורים, שחלקי הכהן שבהם — החזה והשוק — באים מדין אחר לגמרי.
- חֻלִּין יא:אראשית הגז — מתנת הצמר לכהןו"חולין" כאן אינם דברים של מה בכך, אלא בהמות ומאכלים שלא הוקדשו. רק בהמה שהיא נכס חולין של אדם מחייבת במתנה; משהוקדשה, צמרה שייך להקדש, ואין ממנו ראשית הגז לתת.
- חֻלִּין יב:אשילוח הקן — תחום המצווהו"חולין" כאן אינם דברים של מה בכך, אלא בהמות ומאכלים שלא הוקדשו. המצווה כולה נוהגת בתחום החולין — בעופות רגילים שלא הוקדשו; משהוקדש העוף למקדש, הוא יוצא מתחום זה, וחובת שילוח האם בטלה.
- תְּמוּרָה ב:גחומר בקודשים וחומר בתמורה"חולין" כאן אינם דברים של מה בכך, אלא בהמות ומאכלים שלא הוקדשו — המעמד הרגיל שאליו חוזרת לגמרי, משנפדתה, בהמה שהוקדשה כשהייתה כבר בעלת מום. תמורה בעלת מום, לעומת זאת, אינה חוזרת לחולין גמורים לעולם: אסור לגזוז אותה ולעבוד בה.
- תְּמוּרָה ה:בשניים ממין אחד, והטומטוםמאחר שחובתו של הקונה קולטת את קדושת הבהמה השנייה, כסף המכירה נשאר חולין בידי המוכר.
- תְּמוּרָה ה:הלשונות התמורהפדיון הבהמה בעלת המום מעביר ממנה את קדושתה ומשאיר אותה חולין — אבל חכמים מחייבים להשלים כל חסר בשווי.
- תְּמוּרָה ז:דמה טעון קבורהחולין — בהמות שלא הוקדשו — נאסרים כשנשחטו בתוך העזרה, המיוחדת לקרבנות. לדעת תנא קמא הם נקברים, והם הפריט האחרון שלפני מחלוקתו של רבי שמעון.
- כְּרִיתוֹת ה:דשתי חתיכות ואחת נאכלה — ספק מעילהחתיכה אחת חולין, שלא הוקדשה, והאחרת מוקדשת; כל הספק הוא איזו מהן נאכלה.
- טְהָרוֹת ב:ברבי אליעזר ורבי יהושעבחולין רגילים אין דרגה שלישית כלל; הם מגיעים לשלישי רק כשנעשו בכוונה על טהרת התרומה. רק כך יכול להימצא כאן שלישי שנאכל.
- טְהָרוֹת ב:גהדרגות בחוליןהמשנה מהלכת את הסולם דווקא בחולין כדי להראות היכן הוא נעצר — דרגה אחת לפני התרומה ושתיים לפני הקודש.
- טְהָרוֹת ב:חתוצאה מעשית ומחלוקת אחרונההמחלוקת היא אם שמירת חולין בטהרת הקודש מעלה אותם. הדעה הראשונה אומרת שלא — הם נשארים חולין פשוטים ואינם מגיעים לעולם לדרגה שלישית.
- טְבוּל יוֹם ב:בטבול יום מול ידיים מסואבותהחולין הם הגבול התחתון של השפעת טבול יום: לגבי מאכל רגיל הוא פשוט טהור, ולכן הקדרה כולה לא נפגעה.
- טְבוּל יוֹם ג:הירק של חולין בשמן של תרומההירק עצמו חולין, ונגיעת טבול יום אינה פוסלת אותו; ולכן כל השאלה היא אם שמן התרומה המצפה אותו עושה את התבשיל חיבור — וחיבור הוא צירוף בדין: כששני דברים נחשבים אחד, טומאה הנכנסת לאחד מהם פושטת בשניהם.
- טְבוּל יוֹם ד:אהפרשת תרומת מעשר בטהרהמעשר ראשון נידון כאן כחולין, ובחולין סולם הטומאה נעצר בדרגה השנייה — וזה מקור הקולא.