מונח

חֶנְוָנִי

בעל חנות

בעל חנות. בפרק הזה "חנווני על פנקסו" אינו מי שתובע לקוח מתוך פנקס החשבונות שלו, אלא מי שלקוח ציווה עליו לתת סחורה או שכר לאדם שלישי (בנו של הלקוח או פועליו). כשהחנווני אומר שנתן להם והם מכחישים, נשבעים גם החנווני וגם המקבלים, ונוטלים מן הלקוח, שמודה שציווה.

היכן זה מופיע

משנה אחת

  1. שְׁבוּעוֹת ז:ההחנווני על פנקסוהחנווני עומד במרכז המקרה המורכב ביותר בפרק: הוא סומך על פנקסו לא כדי לתבוע את הלקוח על קנייה משלו, אלא כדי לקבל בחזרה תשלום שהלקוח ציווה אותו לשלם לאחר.