דמות

חָלָל

בן שנולד לכהן מנישואי איסור — פסול לכהונה

בן זכר שנולד לכהן מנישואין האסורים לו. שם כהן עליו, אבל אינו כשר לעבודת הכהונה — לא לעבודה במקדש, לא לנשיאת כפיים ולא לאכילת תרומה. גם בניו, מכל אישה שהיא, חללים — הפסול עובר בשושלת הזכרים בלבד. מותר לו לבוא בקהל ישראל — המשנה (קידושין ד, א) מונה את החללים עם הלויים, הישראלים והגרים — ומאחר שאינו כהן לעניין זה, אין עליו איסורי החיתון של כהן.

היכן זה מופיע

4 משניות

  1. תְּרוּמוֹת ח:אהאישה, העבד, והכהן שנפסלכהן שנשא גרושה או חלוצה — בנו חלל, ואינו כהן כשר ואינו אוכל תרומה. המשנה מדברת באדם שהיה אוכל תרומה, עד שנתגלה הפגם שבייחוסו.
  2. יְבָמוֹת ט:איבמות ט:א — טבלת ארבע המשבצות נפתחתהחלל — כהן שייחוסו נפגם — חוזר בכל מקרי אי-ההתאמה שבפרק. כאן מעמדו הפסול הוא שחוסם את האח, הכהן הכשר, מלייבם את האלמנה.
  3. קִדּוּשִׁין ד:ובת חלל זכר — אסורה לכהן לעולםפסול החללות עובר בשושלת הזכרים בלבד — חלל זכר פוסל לכהונה לעולם את בנותיו ואת בנות בניו.
  4. בְּכוֹרוֹת ז:זהרשימה ההפוכה ושני פסולי כהונהכהן הנושא אישה האסורה לכהן (כגון גרושה) מחלל את זרעו — בניו נעשים חללים, וחלל הוא מי שנולד לכהן מאישה שנישואיה לו אסורים, והוא עצמו פסול לכהונה — ולכן עצם נישואיו פוסלים אותו מן העבודה עד שידור ממנה.