חפץ

בּוֹר

בור או בור מים

בור חפור, בור מים, או כל מכשול או חפירה כיוצא בהם. בדיני נזיקין הבור הוא אחד מאבות הנזיקין: החופר או הפותח בור ברשות הרבים ומשאירו מגולה חייב על בהמה או אדם שנפלו לתוכו, והשיעור הקלאסי של בור ממית הוא עומק עשרה טפחים. ובדיני רשויות השבת אותו בור נושא משקל בדרך אחרת — בעומק עשרה טפחים הוא רשות היחיד לעצמו, ובור מים המשותף לשתי חצרות מעורר את בעיית השאיבה מרשות לרשות.

היכן זה מופיע

8 משניות

  1. עֵרוּבִין ח:גחצר מול מרפסתחוליית הבור היא מקרה המבחן כאן: מאגר מים קבוע שגובהו מכריע איזו קבוצת שכנים רשאית לראות את פניו כשלה.
  2. עֵרוּבִין ח:ובור שבין שתי חצרותבור משותף הוא גוף מים אחד שתחת שתי רשויות — כל דלי בודד מערבב ביניהן, אלא אם כן מחיצה חוצה את המים עצמם.
  3. בָּבָא קַמָּא א:אארבעה אבות נזיקין — שור, בור, מבעה והבערהבור יוצא דופן בין ארבעתם: אין הוא הולך אל הניזק, אלא הניזק בא אליו — ולכן לא היה אפשר ללמוד אותו משלושת האחרים, והוא הוצרך לפסוק משלו.
  4. בָּבָא קַמָּא ה:גהשור, הבור, ודינו של רבי בקבלת שמירהכאן הבור של בעל הבית הוא המכשול; אלא שמכיוון שהשור נכנס שלא ברשות, מתהפך חיובו הרגיל של בעל הבור — בעל השור הוא שמשלם על הבאשת המים, ואף את הכופר על המיתה.
  5. בָּבָא קַמָּא ה:ההבור, פתחיו והעומק הממיתמשנה זו מניחה את יסוד חיובו של הבור, אחד מאבות הנזיקין שבתורה: מכשול שאדם יוצר במקום שאחרים משתמשים בו מחייב אותו על מה שנופל לתוכו.
  6. בָּבָא קַמָּא ה:וכיסוי הבור — ועל מה הבור משלםבור של שותפים מעורר את השאלה על מי מוטלת חובת הכיסוי; והמשנה תולה את החיוב בשותף שהשאיר אותו פתוח באחרונה.
  7. בָּבָא קַמָּא ה:זשור, חמור וכל בהמה בדין אחדהדוגמה הראשונה שבמשנה היא החיוב על בהמה שנפלה לבור: אף שנקטה התורה 'שור', הדין נוהג בכל בהמה, ולמדים זאת מ'כסף ישיב לבעליו' (שמות כא, לד) — כל שיש לו בעלים.
  8. מִקְוָאוֹת ג:בבור שבחצר: שתי דרכים לתקנובור הוא מאגר שמים נאספים בו ונשמרים. כאן קיבל שלושה לוגין מים שאובים ונפסל; והתיקון — חיבורו אל מקווה כשר — הוא עקרון ההשקה החוזר במסכת.