עיקרון

אַסְמַכְתָּא

פסוק המובא כסמך לדין מדרבנן

פסוק שמביאים כדי לעגן דין הידוע מדברי חכמים, כסמך ורמז תומך, ולא כמקור מחייב מן התורה.

היכן זה מופיע

4 משניות

  1. שַׁבָּת ח:זהחרס ושימושיורבי מאיר מודה שאין בידו ראיה גמורה; הפסוק שהוא מביא אינו אלא אסמכתא, רמז תומך.
  2. שַׁבָּת ט:אעבודה זרה המטמאה כנידהרבי עקיבא סומך את הדין על פסוק (ישעיהו ל, כב) המובא כאסמכתא מן הכתוב.
  3. שַׁבָּת ט:בספינה בלב ים, וערוגה של חמישהלשון הרבים "זרועיה" שבפסוק (ישעיהו סא, יא) משמשת אסמכתא מן הכתוב לדין זה.
  4. שַׁבָּת ט:דסיכה כשתייההפסוק המובא הוא אסמכתא תומכת לאיסור הסיכה, ולא ראיה גמורה.