מונח

אֲשֵׁרָה

אילן שנעבד או טופח לעבודה זרה

אשרה היא אילן שנטעוהו מתחילתו לשם עבודה זרה, או שגדעו את ענפיו והצמיחום מחדש לשם עבודה, או שהעמידו תחתיו עבודה זרה. כל חלקי אילן כזה אסורים בהנאה. נכרי יכול לבטל את איסורה של האשרה בכך שהוא נוטל מן האילן לצורכו (קוטם קיסמים, קוצץ ענפים, ואפילו תולש עלה אחד), ומראה בכך שאינו נוהג בה עוד כבדבר קדוש. האשרה נאסרת משום שמעשה אדם — נטיעתה או טיפוחה — מבדיל אותה מן ההרים והגבעות, שנשארים מותרים אף כשעבדו אותם.

היכן זה מופיע

משנה אחת

  1. עֲבוֹדָה זָרָה ג:ההרים וגבעות — ובמה שונה האשרהכאן מופיעה האשרה לראשונה בפרק — אילן שעבדו אותו לעבודה זרה. המשנה מסבירה מה מבדיל אותה מן ההר: מעשה ידי אדם — שאדם נטע אותה — משנה את דינה.