עיקרון

עֲרַאי

מעשה ארעי, שאינו קבוע

מעשה ארעי וחולף — עראי — כנגד קבע, דבר קבוע ומיושב. ההבחנה חוזרת בהלכה פעמים רבות: מפירות מותר לאכול עראי קודם שנקבעו למעשר, בלי להפריש מהם מעשרות תחילה; מחוץ לסוכה מותר לאכול אכילת עראי, ואילו סעודת קבע מקומה בתוכה; והסוכה עצמה נבנית כדירת עראי. בכל מקום שהוא מופיע, העראי מסמן התנהגות קלה וחולפת, שההלכה עדיין אינה רואה בה דבר שנקבע.

היכן זה מופיע

13 משניות

  1. מַעַשְׂרוֹת א:ההגורן של כל מין ומיןאכילת עראי — נגיסה מזדמנת ולא סעודה — היא ההיתר הנמשך לאורך כל המסכת: אפילו פירות בשלים שנגמרה מלאכתם מותרים באכילה כזאת, עד שיחול עליהם סימן קביעה. כאן סימן הקביעה הוא ההגעה הביתה.
  2. מַעַשְׂרוֹת א:ומירוח הכרי ושאר מעשי הגמראף לאחר שנקבע הכרי המרכזי במירוח, החלקים שמעולם לא נגמרה מלאכתם — הקטעים, הצדדים והתבואה שעדיין בתבן — נשארים בלתי קבועים, ומותר עדיין לאכול מהם עראי. הדבר מלמד עד כמה מצומצם תחומו של מעשה הקביעה.
  3. מַעַשְׂרוֹת א:זקיפוי היין, ירידת השמן וקדרה רותחתכמו בצדדים שלא נתמרחו בכרי, יין שעדיין בגת העליונה או זורם בצינור לא הגיע למעשה הגמר שלו, ולכן מותר לשתות ממנו עראי גם לאחר שנתקפה עיקר היין.
  4. מַעַשְׂרוֹת א:חמאימתי נקבעות התאנים הכבושותהמחלוקת תלויה בשאלה אם המלאכה כבר נשלמה. לדעת התנא הראשון השכבות שכבר נארזו אינן תלויות זו בזו, ולכן כבר נקבעו התאנים ואכילת עראי אסורה, אף שנשברה החבית קודם שהסתיימה המלאכה כולה.
  5. מַעַשְׂרוֹת ב:א"טלו תאנים" — מתנה מול הכנסה לביתפירות שלא נקבעו עדיין למעשר מותרים באכילת עראי. מכיוון שמתנת חינם אינה קובעת, הנוטלים אוכלים כאן בשוק ופטורים ממעשרות.
  6. מַעַשְׂרוֹת ג:בפועלים אוכלים אחת אחת, לא מן הערמהכל עוד לא נקבעו הפירות למעשר, מותר לאדם לאכול מהם עראי. פועלים אלה אינם קוטפים, ולכן אכילתם אכילת עראי היא, והיא נשארת פטורה כל עוד אין חיוב הדומה למקח הקובע את התאנים.
  7. מַעַשְׂרוֹת ג:גאחד אחד פטור, ואם צירף — חייבאכילת זית אחד היא אכילת עראי, הפטורה ממעשרות עד שייקבעו הפירות. המשנה מודדת את קו הגבול בין אכילה כזאת ובין מעשה הקובע.
  8. מַעַשְׂרוֹת ג:דמציאה בדרך — תאנים פטורות, זיתים חייביםבדרך כלל פירות שלא עושרו נאכלים רק דרך עראי, עד שייקבעו למעשר. תאנים שנמצאו בדרך אינן צריכות הגבלה זו: בעליהן התייאשו מהן, ולכן הן הפקר ופטורות ממעשרות לגמרי.
  9. מַעַשְׂרוֹת ד:אכובש, שולק, מולח — ומה שאינו קובעטבילת פרי במלח ואכילתו במקום היא הדגם המובהק של אכילת עראי, שנשארת פטורה. היא עומדת מול כבישת כמות שלמה במלח, שהיא מעשה הכנה מכוון והיא קובעת את הפירות.
  10. מַעַשְׂרוֹת ד:גהנוטל זיתים מן המעטןטבילת זית אחד בכל פעם במלח ואכילתו במקום היא אכילת עראי, שנשארת פטורה. המלח קובע את הפירות רק כשהוא בא כמעשה הכנה מכוון על כמות של פירות.
  11. מַעַשְׂרוֹת ד:דיין חם ויין צונן על הגתשתייה היישר מן הגת היא מקבילתה של אכילת העראי ביין. המחלוקת היא עד היכן מגיע ההיתר הזה — והאם הוא חל גם על יין שנמזג בחמין, שאי אפשר להחזיר את מותרו.
  12. מַעַשְׂרוֹת ד:השעורים, מלילות ועשבים שנזרעו לזרע או לירקקילוף ואכילה של גרגר אחד בכל פעם הם אכילת עראי, שנשארת פטורה. הגבול החוזר בפרק הוא הקו שבין נקירה בפרי חתיכה חתיכה ובין כינוס מנה לאכילה כסעודה.
  13. סֻכָּה ב:דמי פטור מן הסוכההגבול שבין עראי לקבע הוא הקובע מה חייב להיעשות בתוך הסוכה: סעודת קבע מקומה שם, וטעימה חטופה אינה צריכה סוכה.